דיאב נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' איה מחאג'נה קרמאן) מיום 6/6/12 בתיק 02-34372-11-1, במסגרתה קבעה הרשמת הנכבדה צו חיוב בתשלומים ע"ס 1,200 ₪ החל מיום 25/8/12 בכל 25 חודש שלאחריו, תוך שהיא מכריזה על המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים ומאחדת את תיקיה בכפוף לתשלום סכום ראשוני בסך 2,500 ₪ עד ליום 25.7.2012.

המבקשת הגישה בקשתה להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים והציעה לשלם בכל חודש את הסך של 200 ₪.

המבקשת ציינה בבקשתה את נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי וכן הגישה פירוט הוצאותיה.

לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו בפניה, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה לפיה כאמור הכריזה על החייבת כעל חייבת מוגבלת באמצעים והעמידה את צו החיוב בתשלומים ע"ס 1,200 ₪ במסגרתו של תיק איחוד אשר יפתח למבקשת בכפוף לתשלום סכום ראשוני של 2,500 ₪.

לטענת המבקשת, שגתה הרשמת הנכבדה שעה שקבעה את גובה צו התשלומים והתשלום הראשוני. המבקשת מצינת כי הנה אלמנה המתגוררת יחד עם שלושת ילדיה בבית הוריה בכפר טמרה, כי אינה עובדת בשל הצורך לטפל בילדיה ומתקיימת על קצבת שאירים בסך של 4,000 ₪ לחודש. לטענתה אין לה שום הכנסה מעבר לכך או רכוש כלשהו. כן מציינת המבקשת כי תלויים כנגדה שלושה תיקי הוצאה לפועל בסל כולל של 31,000 ₪ לטענתה אין ביכולתה להחזיר את חובותיה לנושים אלא על דרך של תיק איחוד כפוי. לטענתה יכולת ההחזר שלה מסתכמת בסך חודשי של 200 ₪. לטענתה התשלום שנקבע לה אינו צודק, והיא אינה יכולה לעמוד בו. לפיכך מבוקש כי בית המשפט יבטל את החלטת הרשמת הנכבדה וייקבע למבקשת צו תשלומים בסך של 200 ₪ בלבד, תוך הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בבקשת תשובת המשיב.

מעיון בהחלטת הרשמת הנכבדה, נשוא בקשת רשות הערעור דנן עולה כי ההחלטה ניתנה לאחר שהרשמת עיינה במסמכים אותם הגישה לעיונה המבקשת וכי החלטתה בהתחשב באותם מסמכים אשר הומצאו לעיונה וצוינו על ידה בהחלטתה, סבירה, מפורטת ומנומקת ואין להתערב בה.

נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותיעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12)

ההחלטה דנן מבוססת על המסמכים אותם המציאה המבקשת עצמה בפני הרשמת הנכבדה ואין מקום להתערב בה.

המבקשת מלינה בעיקר על מצבה הכלכלי אשר אינו מאפשר לה לטענתה לעמוד בצו התשלומים כפי שנקבע.

אלא שמעיון בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל נשוא הבקשה עולה כי טענה זו אין על מה שתסמוך. הרשמת הנכבדה מציינת בהחלטתה כי בחנה את בקשת החייבת ואת המסמכים שצורפו אליה וכי נערך איזון בין כושר ההשתכרות של החייבת לבין זכותם החוקתית של הנושים להשבת קניינם. כן מציינת הרשמת הנכבדה בהחלטתה כי החייבת נמנעה מלצרף אסמכתאות להכנסות הוריה אשר בביתם היא מתגוררת והיא אף משתתפת עימם בהוצאות הדיור ואף לא להכנסות ילדיה הבגירים (בגילאי 19-21) הגרים עימה. ככל שילדיה הבגירים של המבקשת עובדים, לא צויין דבר בעניין הכנסותיהם ותמוה מכך, לא ניתן כל הסבר לכך שהמבקשת מטפלת בילדים בגירים ומשום כך אינה מממשת את פוטנציאל ההשתכרות שלה. עוד מציינת הרשמת הנכבדה כי מאז מסירת האזהרה ועד למועד הגשת הבקשה, לא שילמה המבקשת דבר על חשבון החוב וכי לעובדה זו יינתן ביטוי בקביעת הסכום הראשוני.

בבחינת למעלה מן הצורך יצויין כי המבקשת לא סיפקה הסברים מדוע נדרשים לה שני חשבונות בנק , בהתחשב במצבה הכלכלי הרעוע ומדוע זה היא מבצעת העדפת נושים תוך שהיא פורעת הלוואות לנושים מחוץ לתיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגדה. זאת ועוד , מעיון בתדפיס חשבונות הבנק של המבקשת עולה כי מועברים סכומים שונים מדי חודש לפקדון , העולים על המוצהר על ידה כיכולת פרעון בתיקיה. לעניין זה לא ניתן הסבר בידי המבקשת וככל הנראה לא בכדי.

מכל האמור עולה, שההחלטה דנן מבוססת על המסמכים אותם המציאה המבקשת עצמה בפני הרשמת הנכבדה ואין מקום להתערב בה. כאמור הרשמת הנכבדה אף מציינת בהחלטתה את המסמכים אותם לא המציאה המבקשת, מסמכים אשר בהחלט יכולים היו להבהיר את התמונה ביחס לכושר ההחזר של התובעת.

אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה בדבר תשלום סכום ראשוני כתנאי לפתיחת תיק האיחוד מחדש, על חשבון ולו מקצת פיגוריה של המבקשת הינה סבירה נוכח מספרם של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגד המבקשת וגובה החוב בתיקים השונים כמפורט בהחלטת הרשמת הנכבדה נשוא בקשת רשות הערעור, כמו כן בהתחשב במיעוט התשלום אשר שולמו, אם בכלל בידי המבקשת בתיקיה השונים.

סופו של דבר, לא מצאתי כי קיים מקום להתערב בהחלטת כבוד הרשמת איה מחאג'נה קרמאן נשוא הבקשה, באשר זו ניתנה כאשר היא מנומקת ומתבססת על המסמכים אשר הונחו בפני הרשמת בידי המבקשת עצמה.

בקשת רשות הערעור נדחית.